בתקופה הזו של החופש הגדול, כשעוד ועוד משפחות נאלצות להיכנס לבידוד, עולה השאלה עד כמה אמא ואבא באמת זמינים כשהם עם הילדים. על הסוגיה הזו עונה מדריכת ההורים אורטל דיאנו, שמסבירה גם מה קורה כשעונים למייל אחד יותר מדי

אבי יופה

הנושא הבוער על סדר היום הוא ההכנה לשנת הלימודים החדשה, אבל עוד לפניה ישנו עניין חשוב שכדאי לעבור עליו ולוודא שהוא קיים בבית שלנו בדגש על התקופה הנוכחית של החופש הגדול והחגים שבפתח.

העניין הוא נוכחות הורית. מה זה בעצם אומר? אנחנו תמיד נוכחים עם הילדים שלנו כשאנחנו איתם, הרי מי בפועל שומר עליהם. אלא שבנוכחות הורית הכוונה היא הרבה מעבר לפיזיות שבדבר.

קחו דוגמה שוודאי נתקלתם בה, ייתכן אפילו שבבית שלכם: אתם עסוקים במחשב או בטלפון הנייד שלכם, עונים לאיזו שיחת טלפון שקשורה לעבודה או בודקים מייל שממש עכשיו חובה לבדוק אותו.

ברקע הילד צועק "אמא! אמא!" אבל אתם לא יכולים להתפנות אליו ומנסים להסביר לו ש"רק רגע, זה ממש חשוב!". עוברות עוד כמה דקות ושוב אותה הסצנה ואתם שואלים את עצמכם מה הילד שלכם לא מבין.

בהנחה שמדובר בעניין חד פעמי אפשר להבהיר לילד שבמידה ואתם בטלפון או במחשב הנייד בזמן שאתם בבית, סימן שזה מאוד דחוף ואתם תתפנו ממש ברגע שתסיימו את העבודה. אם זהו מצב שחוזר על עצמו, כי מה לעשות שאתם צריכים לעבוד ובמיוחד עכשיו בחופש הגדול כשאין מסגרות, הילד רואה שאתם נמצאים בבית פיזית אבל לא פנויים עבורו. לא פנויים להכיל אותו, לעזור לו, להתייחס אליו.

אין כאן עניין של שיפוטיות כי המצב הזה קורה לכולם. זו רק נורה אדומה שנדלקת כדי לסמן שהילד זקוק לכם, ושצריך להבין את הצד שלו וכנראה שהוא לא דורש סתם תשומת לב.

זה בסדר לא להיות עם הילדים כל הזמן, וזה אפילו מצוין לתת להם זמן משחק עצמי, אך עם זאת חשוב מאוד ללמד ולהסביר להם שגם אם אנחנו לא איתם במשחק או ביצירה או בכל פעילות אחרת, כשהם יפנו אלינו אנחנו נתפנה ונעזור.

אפשר גם לציין איזו פעולה לסיום ואז תתפנו, כלומר "אני רק אסיים לבשל כדי שהאוכל לא יישרף ואז אגיע לראות מה בניתם".

עוד דוגמה: שני ההורים נמצאים יחד בבית, בעוד שהילדים פונים רק להורה אחד למרות שהשני פנוי לחלוטין. הסיבה לכך? הם למדו שיש הורה אחד שתמיד פנוי עבורם רגשית, ושני ש"עסוק יותר". אצלי, לדוגמה, בן זוגי עובד מהבית ולכן הוא נמצא פיזית כל היום אבל לא פנוי. כתוצאה מכך גם בסופי שבוע, כשהוא לא עובד, הבנות ממשיכות לפנות אליי ולא אליו כי הן רגילות שאבא עובד למרות שהוא פנוי לחלוטין.

הנגישות הזאת היא הדרך שלנו להעצים את ילדינו. ההרגל לנוכחות יוצרת תקשורת מאפשר לילד ביטחון לשתף. זה המקום לתקשורת ואינטראקציה וצריך ליצור איזון בין שיתוף פעיל עם הילדים לבין הפתרון לתת להם לשחק לבד.

הכותבת היא מדריכת הורים בגישת האינטליגנציה הרגשית