אבי יופה

הממשלה החליטה לאשר לאחרונה את תוכנית החומש ל"הזדקנות מיטבית", אותה חקר ופיתח בשנים האחרונות צוות מומחים מטעם ארגון הג'וינט ישראל אשל. מדובר בשורה של המלצות לארגונים ולחברות איך לאפשר סביבת עבודה טובה יותר לעובדים בגיל השלישי ויותר.

המטרה היא להפעיל תוכנית רב שנתית לחמש השנים הקרובות, שבמהלכן כל החלטה שתקבל ממשלת ישראל תימדד בהתאם למדדים שונים של הזדקנות מיטבית.

"הרצון היה לקבוע מהם המדדים שלפיהם בודקים הזקנות מיטבית או מה דוחה את הירידה התפקודית של אדם", הסבירה עינת פורת עמוס, גרונטולוגית, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית שמייעצת לשרה לשוויון חברתי ולג'וינט, "לקחנו את כל הידע התיאורטי שברשותנו וגרמנו למדינה להצהיר לראשונה בקול רם שבני -60, 70 ו-75 הם לא זקנים. הם בני תקופת חיים חדשה.

"מדובר בהבנה שאנחנו לא יכולים לתת עוד את אותם שירותים לבני ה-65 וה-85 או 90. כמו שלא נותנים לילדה בכיתה ו' את השירות שנותנים לילד בכיתה ט' או יב'. אנחנו מבינים שיש צורך במכון התפתחות אחר, מתודות שונות וספרי לימוד אחרים".

עד כמה משמעותי הצעד הזה?

"יש כאן הצהרה על תקופת חיים חדשה שמעניקים לה שירותים אחרים. אנחנו רואים את הצרכים של אותם אנשים בגיל הפרישה מעבודה, נותנים לכך תשומת לב ותקציבים ומפסיקים לקרוא להם זקנים. הזקנה מהווה את תקופת החיים האחרונה עם כל מה שמאפיין אותה כמו התכנסות ופרידה, ואילו אותם אנשים שרק פרשו מהעבודה ויצאו לפנסיה הגיעו לגיל שאפשר להתחיל".

עינת מפרטת שאנשים בני 60 או 70 שממשיכים לעבוד, כמו גם בני 80, עוברים תהליכים שמאופיינים לתקופת החיים שלהם ויש צורך לספק להם שירותים מותאמים – גם אם הם לא מועסקים.

"יש שורה של מדדים שמייצגים בסופו של דבר הזדקנות מיטבית", מדגישה עינת, "כמו אוריינות דיגיטלית ובריאות, היכולת להשתמש במערכת הבריאות. לקרוא בדיקות באינטרנט, להתייעץ. המכלול הזה תורם מצד אחד, ומנגד יספר לאנשי המחקר או למנהיגות איך ההזדקנות מוערכת, וכמה טובה היא".

"אחד המדדים היותר מעניינים שנכנסו לשיח לראשונה הוא הזדקנות אובייקטיבית", ממשיכה עינת, "גם אם יש לי כסף, אוריינות דיגיטלית ובריאות, ומשמעות ושייכות, השאלה היא איך אני תופס את תהליכי ההזדקנות שלי. עבור האדם המסוגר זה אומר באיזה תכנים ותהליכים הוא צריך להתחיל להשקיע כדי להזדקן טוב יותר. אלה הדברים שהרשויות והארגונים השונים צריכים לשים אליהם לב כדי לקבל קריאת כיוון מה לפתח ואיזה שירות לתת לבני הגיל הזה. מבחינת המדינה זה אומר מה אני בודק ומה המדדים שלי להצלחה של פרויקטים לגיל השלישי".

עינת הוציאה לאחרונה את ספרה "מתנות התבונה" בהוצאת אשל-ג'וינט יחד עם הלל אפרת, והוא עוסק בתקופת החיים החדשה שזכתה כעת להכרה רשמית. "זה הספר הראשון בעברית שמסתכל על התהליכים של התבגרות והזדקנות מתוך ראייה התפתחותית", מפרטת עינת, "ומתוך השאלה מה משתפר, מה עולה אצלנו עם הגיל, ומנגד איך אנחנו מתפתחים מההתמודדות עם מה שיורד כמו שחיקת סחוס, אובדן בן זוג, אובדן עבודה. איך לייצר משמעות בתקופת החיים המאוחרת".