ככל שנשים מתבגרות כך הן הופכות חשופות יותר לגורמי סיכון המלווים אותן כמעט בכל יום בחייהן ועלולים להביא למותן, הרבה יותר מהשכיחות של סרטן השד לדוגמה

אבי יופה

כולסטרול ושומנים בדם נשמעים כמו נחלת הכלל, אבל אסור להקל ראש בעניין
מחקרים הראו שמחלות לב וכלי דם הן הסיבה המובילה למוות בנשים בשיעור הגבוה עד פי שישה מסרטן השד, אבל הרוב כלל לא מודעות לעובדה הזו.

"בכולסטרול ובשומנים בדם אנחנו נתקלות רק בבדיקות הדם, וכמעט לא מרגישות אותם ביום יום.
במקרה הרע ניתקל במדדים האלו בהתקף לב", מסבירה הודיה מלכה, מייסדת BARYA, נטורופתית והרבליסטית קלינית ומפתחת ניקוי הרעלים הרפואי בשיטת ה-f.l.o.w .

"הכולסטרול הוא חומר ליפידי (שומני) שהגוף שלנו מייצר ונחשב חיוני עבורנו מכמה סיבות: המוח שלנו בנוי מכולסטרול, ההורמונים שלנו עשויים כולסטרול, חלק מהוויטמינים זקוקים לסביבה שומנית כדי להיספג ועוד.
אז איפה מתחילה הבעיה? ראשית כל כשהכולסטרול יוצא מאיזון.
אחר כך כשהוא מגיע עם מדד גבוה של סוכר, כי שומן וסוכר תמיד באים יחד, וכשהכולסטרול עולה כל מערך השומנים בדם עולה גם כן".

"פרט לכולסטרול ישנם שני מדדים חשובים שיסייעו לנו לצפות, לעקוב ולמנוע מחלות לב וכלי דם", ממשיכה הודיה.
"טריגליצרידים – מדובר בחומצות שומן מסוכררות, שעולות בעיקר בגלל אכילה מרובה של פחמימות ריקות ופירות.
LDL – יצא לו כבר שם רע, אבל הוא לא האשם המרכזי בסיפור שלנו.
שני המדדים האלו מהווים את הסיכון המרכזי למחלות לב וכלי דם, ואותם נרצה להוריד הרבה לפני שנטפל בכולסטרול הכללי".

אז מה קורה בגיל 40 שמעלה משמעותית את הסיכון של נשים? בגיל הזה רוב הנשים מתחילות לסבול מתופעות הקשורות בגיל המעבר, שיכולות להתפרס גם על פני חמש שנים ויותר.
מדובר בגלי חום, אי סדירות של המחזור החודשי ועוד.
אבל אלו רק התסמינים החיצוניים של הגוף, כשבמערכות הפנימיות מתחיל חוסר איזון הורמונלי ורב מערכתי.

"השכיחות של מחלות הלב בנשים עולה עם סיום תקופת הפוריות, כשרמת האסטרוגן יורדת ובהתאמה עולה הסיכון לפתח מחלת לב כלילית עד שהיא משתווה לרמת הסיכון של הגברים (סביב גיל 65)", מפרטת הודיה.

"האסטרוגן, ההורמון הנשי, מתחיל לרדת בכמות ובדרך הוא לא פוסח על אף מערכת במערך ההורמונלי פרט לזו הקשורה לפוריות.
ומכיוון שמדובר בהורמון, שבנוי מכולסטרול, ברגע שמתחיל חוסר איזון מגיעה תגובה שמפרה את שרשרת הייצור, הפירוק והפינוי.

"כאן נכנס לתמונה הכבד, שותף מרכזי בתהליך, מפני שהוא האחראי לייצור ופירוק של עודפי הכולסטרול והשומנים בדם, בין אם מדובר בכולסטרול כתוצאה מרקע גנטי או מאכילה.

"מה אפשר לעשות כנגד זה? ישנו פתרון שיכול להיות יעיל כשהוא מתבצע במועד.
מדובר בניקוי רעלים רפואי שמאפשר לאפס את חילוף החומרים, לפרק עודפי כולסטרול ולסייע באיזון המדדים הגופניים. תזונה מאוזנת לאחר מכן תשמר את התוצאה לאורך זמן, לצד הקפדה על צריכת נוגדי חמצון דוגמת Q10, אומגה 3 ומזונות המכילים כלורופיל כמו ספירולינה ועשב חיטה".