מערכת העצבים האוטונומית שלנו מורכבת משני ענפים: ענף מפעיל, סימפתטי, וענף מרגיע, פרא-סימפתטי.
משמעות הדבר היא שבגופנו שתי דוושות שפועלות לאורך זמן, ובדומה למצב של נסיעה במכונית אנחנו צריכים לשמור על מהירות מתונה באמצעות איזון בין כלל המערכות.

כשאנשים נמצאים בלחץ הם לוחצים על דוושת הגז וכך משדרים אות מצוקה למוח בדמות הורמוני סטרס למשל.
לחיצה זו מעודדת את הפעילות של כמה תהליכים פיזיולוגיים, שמטרתם לגייס אנרגיה למערכות שמסייעות לנו עוד מימי קדם להילחם או לברוח.

כשהאדם הקדמון, לדוגמה, נתקל בחיה שהיוותה עבורו סכנה, היה עליו להיות מסוגל להידרך במהירות כדי להילחם בה או לברוח.
הדופק שלו עלה, לחץ הדם גם כן כדי לאפשר מספיק כוח לרגליים לרוץ.
אותה הזרמת דם באה על חשבון דם שלא הגיע למערכות הפנימיות, שעיקר העבודה שלהן נעשית במנוחה.

במצב כזה של דריכות הגוף גם מחפש כל העת לאגור אנרגיה, ורק כשהגיע לחוף מבטחים במערה שלו דוושת הברקס נלחצת והמערכת חוזרת לאיזון.
לחץ הדם יורד, כך גם הדופק, והדם נשלח למערכות נוספות בגוף כדי לדאוג לתפקוד התקין שלו ולחילוף חומרים.

עם השנים ההגדרה שלנו לסכנה הלכה והשתנתה והיום אנשים לא בורחים עוד מנמרים, אלא נלחצים מאירועי היום, מהמטלות וגם מהמחשבות שלהם.
כשאנחנו חושבים מחשבות שליליות על עצמנו או על המצב שבו אנחנו נמצאים, אנחנו מפעילים אותות מצוקה קוגניטיביים (מחשבתיים).
אותות אלה מתרגמים לאותות כימיים של ממש במוח שמפעילים את דוושת הגז שלנו והתגובה: העברת מקורות האנרגיה לאיברים הרלוונטיים לבריחה או ללחימה.

כלומר, כשאנחנו לא מצליחים לשחרר מחשבה שלילית לגבי משהו וחווים ייסורי מצפון אנחנו משדרים מצוקה.
הגוף לא יודע שאנחנו לא בורחים מנמר.
מבחינתו אנחנו פועלים כמו בימי קדם והוא עושה את מה שהוא יודע על מנת להגן עלינו.
לכן הוא אוגר אנרגיה באמצעות חוסר פירוק שומן ומאותת לנו לצרוך אנרגיה זמינה (לרוב בצורה של קלוריות גבוהות ושומן) על מנת שיוכל להשתמש בה מבלי לבזבז את המאגרים שלו.

אז מה עושים? קודם כל, עצם הידיעה היא חצי מהעבודה.
כשאנחנו מודעים לדרך שבה הגוף שלנו מגיב למחשבות, אנחנו יודעים לשדר לו גם אותות הרגעה מידי פעם.
אנחנו לומדים לשחרר את הדברים הלא טובים ולעבור הלאה.
למה לנו? כי אנחנו מודעים לכך שאם נמשיך באותו אופן נכנס למעגל של דברים שלא עושים לנו טוב.
אנחנו צריכים להבין ולדעת שהגוף שלנו הוא כמו מכונה של פלט-קלט הדדי.
מה שנשדר לו הוא יחזיר לנו, מה שהוא יחזיר לנו ישפיע על הצורה והדברים שנשדר לו.

אם אתם לא מצליחים לשנות את מעגל השליליות הזה באמצעות שינוי מחשבתי, נסו להשתמש בדברים חיצוניים שיתחילו את המעגל מהכיוון השני כמו ספורט. הספורט יעלה את רמות החומרים הכימיים במוח שקשורים בהנאה, אושר, סיפוק, שליטה, ריכוז ואפילו אהבה.

ההפרשה של החומרים הללו תעזור לכם להצליח לחשוב בצורה קצת יותר חיובית.
עשו דברים שעושים לכם טוב, נהלו שיחות של "תיאום ציפיות" עם הגוף שלכם, תשאלו אותו מה באמת בא לו ומה באמת יעשה לו טוב.

נהלו משא ומתן לגבי המחיר של מעשים מסוימים.
תהיו שלמים עם הבחירות שלכם ואם עשיתם משהו בלי להיות שלמים שחררו.
כי המצפון הוא אות של מצוקה, ומצוקה אוגרת שומן ואוהבת מתוק.

רק אם תצליחו לשחרר ותתנו לגוף את מה שהוא רוצה (מחילה. הוא לא אוהב שכועסים עליו כל הזמן) הוא יירגע והסיכוי לחזור על אותה פעולה לא רצויה ילך וירד.

הכותבת היא יעל ענתי, הבעלים של מרזות ונהנות סטודיו יעל ענתי ברחובות