אבי יופה

במעבדה של ד"ר עמית אברהם מאוניברסיטת אריאל מנסים להגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל האנושי, דרך שימוש במוח וביכולותיו ליצור חוויות ללא גירוי ממשי

רבות דובר על המוח ועד כמה הוא בעל השפעה ביכולת שלנו להתמודד עם משברים בחיים, אבל במעבדה של ד"ר עמית אברהם לוקחים את כל העיסוק בקשר שבין הראש לתנועה צעד אחד קדימה.

ד"ר אברהם הוא פיזיותרפיסט וחוקר במחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת אריאל, והוא גם מנהל המעבדה לחקר דימויים מנטליים ופוטנציאל אנושי. במסגרת תפקידו הוא בוחן את השפעתם של דימויים על תפקודים מוטוריים וקוגניטיביים בספורט, ובאנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות שונות דוגמת פרקינסון, כדי לשפר את איכות חייהם.

"השם של המעבדה שלנו מעיד על האג'נדה ועל המטרה, והיא לתרום את חלקנו למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל האנושי", אומר ד"ר אברהם, "המעבדה שלי מתעסקת בקשר שבין המוח לתנועה, והיא אחת מהבודדות בעולם שעוסקות במרכיב מאוד מדויק של דימוי".

הדימוי היא פעולה מוחית שבאמצעותה משתמשים בניסיון העבר כדי ליצור חוויה כלשהיא (תחושתית, ראייתית, שמיעתית וכו'). בדימוי, לדוגמה, אתה יכול להיות בבית ולדמות שבעצם אתה צופה לעבר האופק על שפת הים, כשהחול החם עוטף את רגליך. המח מסוגל ליצור את החוויה ללא נוכחות הגירוי הממשי.

"יש לפעולת הדימוי כמה רבדים", מסביר ד"ר אברהם, "אתה יכול לדמות מצב, אתה יכול לדמות טעימה של מאכל שזכור לך מהבית ואתה יכול לדמות שאתה קופץ לגובה. לכל אחד מהם יש השפעה מעט שונה על המוח האנושי כשאנחנו מתעסקים בהשפעות של דימויי תנועה על איכות החיים".

מי האוכלוסייה שמגיעה אליך למעבדה?

"אנחנו עובדים עם רקדנים וספורטאים בכל הרמות החל מצעירים וכלה באולימפיים. מחקרים אצלנו במעבדה נוגעים גם בילדים עם הפרעות קשב וריכוז, אנשים קטועי גפיים וחולי פרקינסון. מחקרים שביצענו בשנים האחרונות הראו כי אימון בדימויים מנטליים שפיתחנו שיפר שיווי משקל, טווחי תנועה, פעילות מוחית ועוד. התחום הזה יחסית חדש, וכך גם סוגי ההתערבות והאימונים שלנו. אנחנו לוקחים אנשים בודדים או קבוצות, ומעבירים להם אימון בדימויים, במסגרתו אנו מתאימים את האימון לצרכים הספציפיים של כל אדם או קבוצה".

לדוגמא, ד"ר אברהם וצוותו משתמשים במטאפורות כדי לסייע לאנשים להתרומם מישיבה לעמידה ולשמור על שווי משקל, כמו דרך דימוי של בלון מלא הליום הקשור עם חוט לשיער של אדם מה שמחייב אותו להרים את עצמו למעלה ועוד. המטרה היא לגרות את האזורים במוח שאחראים על פעולות מסוימות, ולגרום להם לעבוד במגוון אופנים, חלקם חדשים ולא מוכרים לאדם עצמו.

"המטרה הסופית שלנו במעבדה היא לפתח את התחום ולבנות פרוטוקול עבודה למגוון אוכלוסיות לפי אתגרים", מסכם ד"ר אברהם, "אנחנו רוצים ללמד אנשים ולהכשיר גם מטפלים להשתמש בידע שלנו ולהעביר אותו הלאה. יש כאן תהליך עבודה שלם ומורכב כדי להבין מנגנונים של תנועה, כך שבסוף דרך נוכל לבוא ולהגיד לאוכלוסיית המטפלים ולעולם שיש הוכחות בטיפול באמצעות עולם הדימויים".

יישום מוצלח של השיטות במעבדה נעשה לאחרונה עם נבחרת ישראל בהתעמלות אמנותית לקראת אולימפיאדת טוקיו 2021, כשכעת הכוונה לפנות לספורטאים נוספים שחוו פציעה או מעוניינים לשפר יכולות, לאנשים עם ליקוי תנועתי, לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ועוד כדי לסייע להם להבין את השפעות הדימויים המנטליים על הפעילות התנועתית שלהם.