מחקר חדש בחן את הקשר שבין השפעת המשקל העודף על בריאות הגוף והאם פעילות גופנית לבדה מספיקה כדי לשמור על אורח חיים תקין.

המסקנות עלולות להיות מאכזבות עבור אותם אנשים שאוהבים להתאמן קבוע, וגם לאכול קבוע

אם עד עכשיו חשבתם שאפשר להיות בכושר אבל עם משקל עודף, אז כדאי שתחשבו שוב.

מחקר חדש סותר את הטענות לפיהן פעילות גופנית לבדה מספיקה לשמירה על בריאות הלב, ומדגיש גם את החשיבות של שמירה על משקל תקין.

מחקר נרחב, שפורסם לאחרונה ב- European Journal of Preventive Cardiology, הירחון של איגוד הקרדיולוגיה האירופאי, בחן את הנתונים של כחצי מיליון בני אדם בגיל הממוצע של 42 שבוטחו בחברה גדולה בספרד למניעת סיכונים בעבודה.

הם חולקו לקטגוריה שהורכבה ממבוגרים בעלי משקל תקין (מדד BMI של 20 עד 24.9), ממבוגרים בעלי משקל עודף (BMI בין 25 ל-29.9) או כאלו שהוגדרו כבעלי השמנה חולנית עם מדד BMI של 30 ויותר.

במקביל הם חולקו לקבוצות בהתאם לרמת הפעילות הגופנית שביצעו החל מביצוע הדרישה המינימלית של ארגון הבריאות העולמי, כאלה שהיו פעילים לסירוגין וקבוצה שכלל לא עסקה בפעילות גופנית.

הבריאות הקרדיו וסקולרית שלהם הוגדרה על פי מדדים של שלושה גורמי סיכון מרכזיים להתקפי לב ושבץ: סוכרת, כולסטרול ולחץ דם.

על פי הממצאים 42 אחוזים מהמשתתפים היו בעלי משקל תקין, 41 אחוזים היו עם משקל עודף ורק 18 אחוזים הוגדרו כסובלים מהשמנה חולנית.

רוב המשתתפים לא היו פעילים כלל מבחינה גופנית, בעוד שרק 12.3 אחוזים היו פעילים חלקית ו-24.2 אחוזים עסקו בספורט על בסיס קבוע.

30 אחוזים מהנבדקים סבלו מכולסטרול גבוה, 15 אחוזים היו עם לחץ דם גבוה ושלושה אחוזים סבלו מסוכרת.

החוקרים בחנו את הקשר שבין מדדי ה-BMI לבין מדדי הפעילות הגופנית שנבדק ביצע, והאם הם סובלים מאחד מגורמי הסיכון לבעיה לבבית.

על פי המסקנות בכל מדד של BMI כל פעילות גופנית נקשרה לסיכון נמוך לסוכרת, ללחץ דם גבוה או לכולסטרול בהשוואה לקבוצות של נבחנים שכלל לא ביצעו פעילות גופנית.

כמו כן נמצא שבכל המשקלים הסיכון לחלות בסוכרת ובלחץ דם גבוה ירד ככל שרמת הפעילות הגופנית עלתה.

לעומת זאת, נבחנים במשקל עודף או חולני נמצאו בסיכון מוגבר לסבול ממחלות קרדיו וסקולריות לעומת אחרים שבמשקל תקין, בלי קשר למידת הפעילות הגופנית שלהם.

אנשים בעלי השמנה חולנית שהיו פעילים נמצאו בסיכון כפול לסבול מכולסטרול גבוה ובסיכון מוגבר פי ארבעה לסבול מסוכרת, לעומת אנשים במשקל תקין שלא היו פעילים כלל.

"אי אפשר להיות בריא אבל שמן", הדגיש מחבר המחקר הד"ר אלחנדרו לוסיה מהאוניברסיטה האירופאית במדריד.

"המחקר שלנו מציג בפעם הראשונה את התזה לפיה פעילות גופנית קבועה לבדה, לא מספיקה לחסל לחלוטין את גורמי הסיכון שיש למשקל עודף על בריאות הלב.

צריך להילחם גם בהשמנה וגם בחוסר התזוזה של אנשים באותה מידה.

מדובר בקרב משותף.

הפחתה במשקל צריכה להמשיך להיות המטרה המרכזית למדיניות בריאות ציבורית, יחד עם קידום אורח חיים פעיל".