הטמפרטורה שיורדת, ההשפעות הנפשיות והאוכל שמביא נחמה.

יש אמת מאחורי המחשבה שלכם שההשמנה מגיעה תמיד בעונה הקרה, אבל דעו שיש גם דרך להילחם בה

כולנו מכירים את זה: החורף מגיע, סערה בחוץ וכל מה שאנחנו רוצים זה להתכרבל בתוך השמיכה עם מאכל משמין וזמין.

לא לחינם רבים מתלוננים שדווקא בעונה הזו הם משמינים, ולרוב אין להם מה לעשות עם זה.

ערין כאמל דקסה, נטורופתית, מנחת הורים ומי שמלווה משפחות במעבר מתזונה מקולקלת לתזונה בריאה ומחזקת, חושבת אחרת.

"אפשר להסתכל על נושא ההשמנה בחורף מכמה זוויות", מפרטת כאמל דקסה.

"מבחינה פיזית, כשהטמפרטורה בחוץ יורדת, זה משפיע על הגוף שלנו שמתחיל לפרק את האוכל בצורה איטית יותר.

מבחינה מטבולית מדובר בתהליך שהוא חלק מהטבע שלנו – אנשים בחורף מתכנסים פנימה בבתים, אוכלים יותר, חילוף החומרים יורד ואנחנו חווים השפעה של עלייה במשקל.

אצל ילדים, לדוגמה, אפשר למצוא בחורף נטייה גבוהה יותר לסבול מעצירות לא כתוצאה מכך שהם לא פעילים.

הכל בגלל שינוי הטמפרטורה בחוץ".

לצד זאת כאמל דקסה מסבירה כי ישנה זווית נוספת שיש לתת עליה את הדין, והיא הזווית הרגשית.

"בחורף אין אפשרות לצאת לטבע, ללכת לים ולבצע פעילות מחוץ לבית", היא מפרטת.

"זה יוצר אצלנו הרגשה שסוגרים עלינו ושל קושי לצאת ולהתאוורר.

הדבר משפיע גם על המערכת ההורמונלית שלנו, ומביא לעתים דיכאון חורף ולהשפעה על מצב הרוח.

זה עלול לקחת אותנו למקום של האכילה הרגשית, שהיא אכילה מקולקלת, שגורמת לנו לעלות במשקל".

על מה האוכל בא לפצות אצלנו?

"האוכל מפצה על הקושי לצאת החוצה.

הוא מנחם, משאיר אותנו במקום הבטוח שלנו.

במקום שאנחנו יכולים לשלוט בו.

אם מדובר בחורף, ואין לנו שליטה על מזג האוויר, לפחות נתכנס פנימה ונשלוט במה שאפשר לשלוט – באוכל.

לא לחינם אוכלים הרבה מתוקים ופחמימות בחורף, הדבר משפיע על האנרגיה שלנו, ונותן לנו יותר כוח לסיים את היום כמו שצריך".

מבחינת כאמל דקסה יש פתרון לאכילה הרגשית ולחילוף החומרים האיטי יותר והוא מתחיל בצורך להיות מודעים לבעיה, ולהבין שמעורבות כאן גם השפעות גופניות ונפשיות.

"פרט לכך מה שעוד יכול לעזור", מגלה כאמל דקסה.

"זה לבנות לוח זמנים תזונתי שמותאם לאכילה שלנו ולכמות שאנחנו רוצים לאכול.

התוכנית התזונתית צריכה לכלול ארוחות מסודרות בשעות קבועות, גם לילדים, כדי למקד אותנו ושלא נצטרך לחפש כל הזמן מה לאכול או לנשנש".

"אנחנו צריכים לנהל את האוכל, ולא שהוא ינהל אותנו", מסכמת כאמל דקסה.

"צריך להיות מודעים למה אוכלים, ואיזה רגש יכול לתרום לאכילה מסוימת. אם אנחנו חווים חוויה מסוימת, אנחנו צריכים לחשוב איך לנתק אותה מאוכל ולא לגרום לו לשמש אותנו כפיצוי.

ובגדול לדעת מה עושה לנו טוב ברובד הפיזי והנפשי".